החלטה בתיק בש"א 005194/05

המשיב מס' 1 (להלן: "החייב"), הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל.

צו כינוס נכסים ניתן בהסכמת המבקש, ביום 18.6.03.

לאחר שניתן צו כינוס הכנסים, התקיימה אסיפת נושים בעניין החייב.

באסיפת הנושים, נשמעו התנגדויות בהכרזת החייב כפושט רגל, וזאת לאור התנהגות החייב, שלשיטת הנושים שהתייצבו לאותה ישיבה, היה בה כדי לחסום דרכו לזכות בהגנה שמעניקה פקודת פשיטת הרגל לחייבים.

לאור התנגדות נחרצת זאת של הנושים, פנה המבקש בבקשה, כי יתקיים דיון בתוצאות אסיפת הנושים והדיון אכן נקבע לשמיעה לפני.

בדיון עצמו, הוסכם כי הנושים המתנגדים יגישו תגובות כתובות לבקשה, בתגובות תפורטנה הסיבות שלשיטתם יש בהן כדי למנוע מתן צו לפשיטת רגל, ומנגד, יגיב החייב בכתובים על אותן טענות ותינתן החלטה בלא דיון נוסף (דיון מיום 25.5.05).

מכח אותן הסכמות, הוגשו טיעונים כתובים של הנושים ואף טיעון כתוב מטעם החייב (באיחור, לאחר נטילת רשות) ועתה יש להכריע בבקשה.

לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים השונים שצורפו, נחה דעתי, כי במקרה זה, יש לדחות את בקשת החייב למתן צו פשיטת רגל בעניינו, ויש להורות על ביטול ההליכים.

המחלוקת בין הצדדים, מתמצית למעשה בשאלה, מהי הדרך בה נהג החייב עובר להסתבכותו הכספית, והאם יש בדרך זו, כדי לחסום את דרכו, כמתואר לעיל.

בעוד שהנושים סבורים, שהחייב פעל בחוסר תום לב גמור, לשיטתם אפילו תוך שהוא מסתבך בפלילים, הרי שהחייב טוען לתום לב גמור.

מהתגובות שהוגשו מצטיירת תמונה של חייב, שאכן ניהל את ענייניו במקרה הטוב מבחינתו, בחוסר תום לב, אך ככל הנראה גם בחוסר יושר גמור.

מעבר לעובדה שמדובר במי שכבר הסתבך בעבר בעבירות פליליות, כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בת"פ 268/91 (מפי כב' הנשיא וינוגרד), עובדה שאין בה כשלעצמה כדי לחסום דרכו לעתור להכרזתו כפושט רגל, הרי שההתנהלות העולה למקרא המסמכים השונים, מלמדת כי החייב לא שינה דרכו מאז ועד היום.

מסתבר, שהחייב יצר לפחות את החובות כלפי רשויות המס, תוך שהוא משתמש בחברה שבמסגרתה ניכה מס תשומות שלא היה רשאי לנכות וצבר בדרך זו חוב העולה כדי 110,000 ש"ח.

טוען החייב, שאין לייחס לו כל אשמה פלילית במעשים אלה, ולראיה, הוא לא הורשע בדין, אך מעיון במסמכים השונים, ניתן ללמוד שהוא לא הורשע בדין, משום שפשוט התחמק מההליכים ונעלם באופן שלא ניתן היה לאתרו ולנהל את המשפט כנגדו.

גם אם מקפיד החייב לקיים אחר צו כינוס הנכסים, שניתן בעניינו, אין בכך כדי לגרוע מחומרת התנהגותו עובר לפנייתו לבית המשפט.

כאמור, מדובר בשורה של פעולות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות, החוב בגין אותן חשבוניות הוא חוב חלוט, החייב עצמו ויתר על ערעורו ביחס לאותן חשבוניות, ויתור שמעבר להפיכת החוב כחלוט, יש בה משום זניחת הטענות שהעלה כלפי עמדת המדינה, לפיה פעל בתרמית כלפיה, וגם בעובדה זו יש כדי לפעול לחובתו.

כאמור, החייב נעלם אגב ניהול ההליכים הפליליים, באופן שהיה בו כדי לסכלם.

צודקת גם עו"ד נווה, שעה שהיא מראה כי החייב לא יהיה זכאי לעולם להפטר, לאור הוראת סעיף 63(ב)(2) לפקודה, באשר דיווח דיווחים לא נכונים, עובר להגשת הבקשה, באופן שגם אם יוכרז פושט רגל, יהיה מדובר לכל היותר בברכה לבטלה.

דומני, כי די בתיאור העובדות דלעיל, תיאור הנלמד מתגובת המדינה, כדי להצדיק דחיית הבקשה להכרזת החייב כפושט רגל, אולם, נראה, כי בשתי התגובות הנוספות, יש כדי לסתום את הגולל על כל אפשרות שכזו.